יום שבת, 6 באפריל 2013

על עזרים ולוחות שנה

לפני כמה ימים יצא לי לקרוא תיאור אוטוביוגרפי יבש במקצת ובכל זאת נוגע ללב, של דרכה המחקרית של אולגה וג'רס, אשה מרשימה למדי, שהתחילה את דרכה בתיכון אי שם בארצות השפלה ודרך המורה ללטינית שם נכנסה לפרוייקט לקסיקוגרפי עב ממדים, אחד מענפיו של פרוייקט חידוש הדו-קאנג' לפי הארצות השונות. היא מספרת איך משם הגיעה לטרמינולוגיה של אוניברסיטאות, ובסוף גם להיסטוריה האינטלקטואלית שלהן. בין השאר, בשנה שעברה חגגו את סיום פרוייקט חידוש המפקד של כל המסטרים לאמנויות וכתביהם, שהחל כעדכון של גלוריה ותפח ותפח (כולל גם ספרות משנית, מתכון מובטח להתארכות בלתי נגמרת). בסיום הטקסט שנכתב לרגל פרישה היא הבטיחה שלא תפרוש ממחקר, אבל תניח את מלאכת הכנת עזרי המחקר לאחרים, ותתמקד בדברים שנפשה יותר נוטה אליהם היום.
אחד הדברים המופלאים שגיליתי ב IRHT הוא היותו בית מלאכה שקט אך פעיל ויצרני להפליא של המון עזרים מסוגים שונים ובסיסי נתונים, שקשובים כל הזמן גם ל"היסטוריה של הספר" המודרנית, כלומר לאמצעים האלקטרונים המתחדשים חדשות לבקרים. ישיבות ארוכות, טכנאים ומחשבאים מסוגים שונים שהמסורת היא לעקם עליהם פרצוף מאחורי הגב - הם תמיד מתעכבים/ מאחרים/ לא מבינים/ מחמיצי פנים מצדם - אנשים שבאמת עובדים, ובעיקר סבלנות כזו של תרבות שיודעת שאפשר להתחיל דברים וגם לסיים אותם מתישהו בלי לוותר על ארוחת צהריים ווקאנס, ולאט לאט פרוייקט אחר פרוייקט קורם עור וגידים.
שניים מהפרוייקטים השימושיים האלה קשורים ללוחות שנה ונמצאים ברשת זמינים לכולם.
במילסימו תוכלו לעבור יום יום (יש גם אפשרות לקפוץ ברווחים של שבוע או חודש) בכל שנה בימי הביניים ולגלות מה קרה, מתי הייתה הפסחא, מי מלך במקומות החשובים, איזה חג נחגג בכל יום, אירועים קריטיים מבחינה פוליטית-תרבותית-דתית, והכי חשוב - לזהות את התאריך הלטיני עם תאריך "נורמלי" (הלוח מתייחס גם למקומות השונים ולהבדלים ביניהם).
בקלנדוסקופ תוכלו לגלות איזה קדוש של איזה יום הכי פופולרי ובדיוק באיזה כתבי יד הוא מופיע, או סתם לחפש קדושים רלוונטים לימי ההולדת של מכריכם (אין עוד אפליקציית פייסבוק למיטב ידיעתי, נכון?).


 

יום שני, 18 במרץ 2013

הגביע הוא...

לא מזמן ניצלתי את ההזדמנות של הקורס על הטבע בימי הבינים כדי להכיר לסטודנטים, בין שאר יצירות שגברת טבע לוקחת בהן חלק קריאטיבי אך מוסרני משהו, גם את רומן הורד. תוך כדי, אגב, גיליתי את האתר המקסים הזה, שנותן גישה למלא כתבי יד של הרומן ואפשר להשוות בהם לפי הפרקים השונים את האיורים.

בסיום השיעור ניגשה אלי תלמידה ושאלה, איפה בעצם, אפשר ללמוד ספרות של ימי הביניים. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, כי כבר ידעתי מימיי שלי כתלמידה וגם ממלאכת האיסוף של המפקד, שחוגי ה"שפה ותרבות" לא מספקים את הסחורה. איכשהו החוגים לאנגלית וצרפתית בתל אביב, ונדמה לי שגם באוניברסיטאות אחרות, לא בקטע של צ'וסר או כרטיין דה טרואה. אז יש קצת פה ושם באוניברסיטה העברית (אם אתם בעניין צ'וסר חפשו את קבוצת הקריאה של יונתן סטבסקי!), ויש את טובי ביברינג בבר אילן, אבל לא הרבה יותר מזה. מעניין איך משתתפים חשובים כל כך בכינון של "לימודי ימי הביניים" במאתיים שנה האחרונות ובפורומים ממדינות אחרות נעדרים מהמפה הישראלית היעדרות קולקטיבית שכזו. אז לכבוד חג הפסח, אם היין מערפל והכוס של אליהו הנביא נראית פתאום כמו הגראל, תמיד אפשר לנסות ולפרש בלב את הגדת פסח בסגנון עדות השטניים (אם להשתמש במונח של אקו במטוטלת). המעוניינים יכולים לעיין בכתב היד המרהיב שבספריה הבריטית של מחזור סיפורי לנסלוט מן המאה הארבע עשרה (אם כי שיטת הצפייה שם מעצבנת למדי). יש שם גם כמות נאה של ציורי ארוחות, לטובת מי שזקוק להשראה בעיצוב שולחן הסדר:
 

חג שמח!

 

יום שני, 4 במרץ 2013

עוד לא מאי

אבל הנה איור מקסים מהבלוג של הספריה הבריטית, דף חודש מאי מספר שעות מהשפלה, תחילת המאה הארבע עשרה. מילא להיכנס לג'קוזי עם כתר; הפרצוף הנרגן של הציפור עם הדג...

Stowe17f7r