כלי כסף, כובעים וחפצים אחרים

יש איזה קסם לאינבנטארים, רשימות מצאי שפורשות פרט אחרי פרט, כרית אחרי כרית, כובע אחרי מחבת את החומר שמקיף את חיינו הביתיים, במיוחד עכשיו בחופשת הסמסטר כשאני מגלה שוב את קסמו של בית מסודר, ולו לחמש דקות. קסם משונה כזה לכד את עיני באינבנטאר של הגבירה ז'אן דה פרסלס. לז'אן, גבירה מהמעמד העירוני הגבוה, היו חיים מעניינים למדי שנעו בין תככי  חצר ורכישת כלי כסף וכמות נאה של כובעים, כמסתבר.  בעלה ראול היה יועץ למלך, הושלך לכלא, קיבל חנינה וחזר להיות יועץ למלך, בנה (ראול גם כן) שנחשד בהיותו בן לא חוקי כיוון שנולד בזמן שהות בעלה בכלא הפך להיסטוריון, מתרגם ואיש סודו של שארל החמישי ובתוקף כך גם קיבל מכתב שמאשר את היותו בנה החוקי. ז'אן גרה בבית מרווח למדי באיל דה לה סיטה, רו-דה-לה-קולומב, רחוב היונה (שנשאר בשם זה עד היום וחב את שמו לאגדה על יונה שנלכדה בין הריסותיו של בית אחד ובן זוגה האכיל אותה מבעד להריסות), וחוץ מזה גם תמכה בקולג' שהקימה יחד עם בעלה ועם בן עיר נוסף לתלמידים מאותה העיר ושכן ברחוב הילריוס הקדוש. 

ז'אן עברה מן העולם באמצע המאה הארבע-עשרה. מה היא החזיקה בבית? או, טוב ששאלתם. במקרה הכינותי תרגום של חלק נכבד מרשימת המצאי שנערכה אחרי פטירתה. בעצם תרגום זה קצת מתיימר משהו - תרגום ראשוני חלקי ומרובב טעויות ואי הבנות ככל הנראה, החב את מצבו בין השאר למצב הסופר מעצבן של הצרפתית במאה הארבע-עשרה ושל המילונים, לזה שחלק מהמלים נמחקו וגם במהדורה לא בטוחים מהן, ובעיקר לחוסר ההבנה המוחלט שלי בסוגי בדים שונים ומשונים, בגדים וגביעי כסף ומחבתות בגדלים כאלה ואחרים, מה שלא הפריע לי להתלהב מכלי הכסף שעליהם הוטבעו ראשי התיבות של שמם, מהשריון שנמצא בעליית הגג ושלל פרטים לא חשובים ומשמחים. חטטו ותהנו!

קודם כל מה שנמצא בקפלה של הבית האמור ברו דה לה קולומב, היכן שהגברת ז'אן עברה מן העולם כאמור לעיל

1.     רליקוואריום על משטח עץ

2.     נשקן שלום

3.     קופסת אמייל-לימוז' לשים את הלחם לתפילה

4.     שלוש קערות קטנות מבדיל ליין ולמים, שייכים לבית של הקפלה האמורה

5.     גביע וקערת קודש [ללחם הקודש] מוזהבים, כפית כסף לבן קטנה.

6.     שני קורפורל [מפיות ששמים מתחת לגביע] בנרתיק משי רקום

7.     ספר תפילות על פי נוסח סואסון

8.     גלימת [מיסה] מקטיפת ארגמן זרועה מטבעות זהב

9.     חלוק טקס, amit, פאנון [בגדי כומר] עשויים מאותו חומר.

10.  חגורה מחבל לבן

11.  שלוש מפיות מזבח ומזבח נישא

12.  גלימה מכותנה לבנה, טוניקה וטלית-כמרים בצבע שחור. הפאנון, החלוק והחגורה שייכים לכנסיית יוחנן של הכרמים מסואסון.

13.  שתי מפיות לניגוב ידיים

14.  מזבח מעץ, עשוי בצורת ארונית

15.  כרית קטנה ישנה ועלובה, בשביל לשים את ספר התפילה על המזבח.

16.  תיבה סגורה במנעול מסומנת באות A שבה הדברים האמורים לעיל.

17.  סולם קטן לישיבה

18.  באותו יום בקפלה האמורה, סביב השעה הראשונה, בנוכחות הנוטריונים המושבעים האמורים בנוכחותנו, נשברו ונפרצו על ידי המוציאים לפועל האמורים ואחרים שנכחו במקום וסייעו להם בזה שני חותמי כסף של הגברת האמורה, והונחו ונחתמו בשלושת חותמיהם של המבצעים האמורים בארנק משי קטן בעבודת נזירות, כלומר חותם גדול של אריה ומשטח ההטבעה שלו, והאחר היה עם האות J מוקפת במעגל ומשטח ההטבעה שלו. באלה הגברת האמורה השתמשה בעודה בחיים, כאמור.

19.  באורטוריום שליד הקפלה האמורה נמצאו תיבה צהובה סגורה במפתח שסומנה ב B שבה נמצאו אביזרים של דיאקון ושל תת-דיאקון ממשי יקר.

20.  גב וחזית של מזבח מזהב.

21.  שני מזלגות כסף ארוכים לתליית  soupes en vin[סוג של צמח]

22.  שתי מפיות לכיסוי מזבח עם שתי מפיות קטנות מוזהבות של חזית מזבח לשים על קרני המזבח.

23.  חמישה גביעים, קטנים וגדולים

24.  ספר בצרפתית בפרוזה שמתחיל כך: "על עשרת הדיברות של התורה" ונגמר כך "שחי ומולך"

25.  ספר תווים/מוער שמתחיל כך sacerdus meterium ונגמר muniamine auxiliis

26.  ספר תווים/מוער נוסף על אוטרפיוס הקדוש.

27.  בחדר אחר ליד האורטוריום היו ונמצאו ארונית עץ סגורה במפתח שבה היו מכתבים רבים שהושמו בתיק והושמו בצד מכתבים אחרים שהיו בבית האמור במקום אחר, ושיצויינו במלואם להלן.

28.  תיבה סגורה במפתח שסומנה ב O שבה היו ארנק קטן ממשי בעבודת נזירות, שבו היו שני חותמי כסף, כלומר הקטן והגדול האמורים לעיל של הגברת האמורה, שבורים ומנופצים כפי שנאמר לעיל.

29.  גביע מכסף מוזהב עם כיסוי בנרתיק עור

30.  חצי תריסר גביעים וקנקן, כולם מכסף בנרתיק עור, אשר נלקחו וסודרו לניקיון וכדי לשרת את הבית האמור.

31.  דרז'ואר מכסף

32.  שש קעריות כסף בנרתיקי עור, מסומנות כל אחת בתחתיתה מאחורה ב J ו P [ז'אן; פרסלס]

33.  חצי תריסר גביעים מכסף לבן שלמים לגמרי בשני נרתיקי עור, מסומנים כל אחד ב J ו P.

34.  12 כפיות כסף שהאחת מהם שבורה, והן מסומנות באותו האופן באותו סימן של J ו P.

35.  מספר מכתבים חתומים בחותם של הפרבוסט של Ouchie, שמציינים התחייבות של חמש מאות רויאלים של זהב שבה מתחייב כלפי הגברת האמורה המגיסטר רובר דה פרסלס [גיסה]

36.  שבעה-תהלים בסוגר זהב בתוך קופסה קטנה

37.  תהילים בשני סוגרי כסף.

38.  חגורה ממשי חום, עם אבזמי כסף. את החגורה הזו הגברת האמורה חגרה כל יום בחייה.

39.  חגורה קטנה נוספת מעור וטבעות, מחוררות ומושחלות, כולן מכסף.

40.  ספר קטן שבתחילתו צלוב לצד גבירתנו ויוחנן הקדוש

41.  גביע מכסף ואמייל בתחתיו, בדמות מלאך מנגן בויול.

42.  גביע מכסף מגורען

43.  תריסר כפות כסף ואמייל  בשרוולים, ומסומנות בסימנים J ו P האמורים. הכפות האלה היו בנרתיק עור.

44.  ספר שעות קטן בסוגר כסף

45.  תשעה עשרים ותשע עשרה אסטלינים [מטבעות]

46.  ארבעים וארבעה פריזים של כסף

47.  עשרים וששה מטבעות טורנה גדולים

48.  תשעים ותשעה דובלים

49.  שמונה עשרה מאיילים

50.  41 דינרים ומאילים וששה אסטלינים. חותם מכסף מעוגל בדמות גבירתנו וחותם נגדי עם ראש גבירה תלוי על שרשרת כסף. בנוכחות הנוטריונים הללו נשברו ונופצו בחדר האמור והושמו יחד עם שני החותמות האחרים באותו ארנק על ידי שני המוציאים לפועל.

51.  מאה פנינים קטנות או סביב מאה, קשורות במטפחת קטנה

52.  תיבה קטנה מכסף לשים בה סירופ סוכר

53.  שה אלהים מכסף

54.  שעון [?] קטן מכסף ואמייל עם דמות גבירתנו[1]

55.  לוחיות שנהב  מעובדות [עם שעווה] ועט כסף

56.  "בשורה" לגבירתנו בתוך קופסת שנהב מושמת בשקיק עור, תלוי על חוט עבה של משי הודי [תכלת]

57.  חגורה נוספת ממשי עם מסמרים מוצלבים וכפתורים שהאבזמים והטבעות שלהם עשויי כסף.

58.  רקמה על פשתן עם אמייל מבורזל, עם מסמרי כסף מצופים אמייל שחסרים בה שני מסמרים.

59.  רקמה נוספת מזהב על פשתן עם אמייל מבורזל ב*** מוצלב באבזם מושחל ומחורר באותה צורה.

60.  חגורה נוספת עם פנינים ואמייל, מזויף [?]

61.  חמישים סו, ששה דינרים פריזאים […]

62.  חמישה סו ושני דינרים פריזאים בדינרים שחורים עם כתר, חתיכה עבור פריזי אחד.

63.  שמונה מאילים לבנים שנעשו בשביל ארבעה דינרים טורנאים החתיכה

64.  עשרה אסטלינים

65.  מאיל לבן אחד

66.  עשרה דינרי כסף של מונפלייה

67.  אסטלין גדול מכסף

68.  טורנאי גדול מכסף מצופה אמייל

69.  דינר חזק מכסף ב ??[2] מוכפל בזהב

70.  עוד דינר חזק ב?? של מאיל לבן, משמונה דינרים

71.  סול מכסף

72.  שלושים מטבעות קטנים מארוטואה מכסף

73.  ניבל מכסף

74.  פריזי שחור, חזק ואיכותי

75.  ארבעה פריזים מזהב

76.  ארבעה אנגלוס מזהב. דינר מלכותי מזהב

77.  טורנאי גדול מכסף

78.  ארבע טבעות זהב, שתיים משובצות ספיר, אחת משובצת פנינה ואחת משובצת ברקת

79.  צמיד קטן שממנו תלוי ארנק שבו היו ארבעת שה האלהים

80.  קופסה קטנה מעור  ובתוכה שרידים רבים בלי הרליקוואריום שלהם

81.  שני צלבים קטנים, האחד מזהב והשני מכסף

82.  גביע כסף […]

83.  יתד/קישוט ישן מכסף

84.  מסרק שנהב. שני מכסים משנהב ומראה.

85.  שה אלהים נוסף מכסף מעוטר בזהב, תלוי על חוט משי ירוק, ממוסגר

86.  שלוש טבעות, שתיים מזהב, אחת עם ספיר והשנייה עם יהלום, והשלישית מכסף מוזהב עם קרפודין[3]

87.  סיכה ארוכה  עם ראש זהב

88.  חרט וסכין קטנים, עשויים כסף מלא  להכנת testes [טקסטים? ראשים?]

89.  שתי מיטות קטנות ושני שטיחים

90.  שתי כריות גדולות  ממולאות נוצות

91.  תיבה ירוקה לשינה מוכנה מתחתיה מסומנת ב D ובה מכתבים רבים

92.  תיבה ירוקה לשינה נוספת מסומנת ב E ובה מכתבים רבים

93.  שתי תיבות צהובות ארוכות לשינה אחת מסומנת ב F והשנייה ב G

94.  תיבה מצופה בעור שהמנעול שלה הוסר מפני שלא הצלחנו לפתוח אותה

95.  לוח נמוך  עם פתח, לישיבה

96.  חדר נוסף: קופסה מסומנת ב H שבה קופסה קטנטנה מלאה במכתבים ובתוכם רשימת מצאי מגולגלת שבה מוזכרים המכתבים האלה

97.  ספר שעות בנדן גדול מעור

98.  ארבעה חלקים של מצנפות לילה. שלושה לוחות צפחה

99.  ארנק ישן

100.    עשרה גביעים, ששה מעץ מאדרה וארבעה מחרס[4]

101.    קופסה נמוכה ארוכה מעץ אלון, מלאה כולה ומסומנת ב I שבה יש כמות של חוטים.

102.    ארבעה ספרים ששייכים לתלמידי הקולג' של כנסיית יוחנן מהכרמים מסואסון שהושארו בבית האמור למשמר כשהם עזבו את הסטודיום של פריז לפני יוחנן המטביל שעבר לאחרונה.

103.    ארבע כריות לראש

104.    חבילה עטופה בבד ירוק וקשורה בחבלים ובה ספרים רבים. החבילה הזו נשארה סגורה ולא הותרה והיא שייכת לתלמידים של [קולג'] יוחנן הקדוש.

105.    שק מבד לבן שבו יש ספרים ודברים אחרים ולא נפתח או הותר מפני שהוא שייך לתלמידים של יוחנן הקדוש שהשאירו אותו למשמר בבית הזה כאמור.

106.    מעיל עליון מבד אדום מעוטר בסנדל [סוג בד] ירוק, ומעיל שחור שהושארו על ידי הגבירה האמורה בצוואת רצונה האחרון לבת של ז'ן דה מסי, נושא כלים.

107.    מעיל ארוך, מהגוף של הגברת האמורה, מעוטר באפור, שהושאר באותה צוואה לקתרין, חדרניתה של אותה גבירה.

108.    Robe מעוטרת באפור, הושארה להזט, חדרניתה, באותה צוואה, כלומר מעיל ומעיל עליון

109.    מעיל עליון מחוט ירוק, חדש, שכבה אחת.

110.    שכמיה מבד מאברה מעוטרת בלבן

111.    מעיל ארוך ישן בצבע כחול בהיר

112.    מעיל עליון בלי שרוולים מפוצל במרכז עד למטה לפנים, מעוטר בסנאי אפור, ישן

113.    מעיל רכיבה שמוצמד לו כובע, הכובע עם שולי סנדל ירוק

114.    שכמיה משכבה אחת, מבד שחור.

115.    פליסון לגבר [?] לבן.

116.    פליס אפור

117.    פליס אפור נוסף שהושאר באותה צוואה לאחת מאמהותיה [?] של אותה גברת שמתגוררת בריימס.

118.    פליסון נוסף מפרוות ארנב לבן

119.    כובע נשים מ[בד] מברה בצבע ביקיה [סגול] מעוטר בפרוות סנאי

120.    שני כובעים נוספים, אחד שחור מעוטר בפרוות סנאי, ואחד מאברה צבעוני מעוטר בcuisettes [פרוות ירך של טלה].

121.    כובע נוסף מאברה מעוטר בפרוות סנאי

122.    כובע נשים מאברה מעוטר בסנדל שחור

123.    כובע נשים מקמוקז [סוג של משי] מעוטר בסנדל ירוק

124.    כובע נוסף ישן בצבע כחול מעוטר בפרוות סנאים

125.    שלושה כובעים בשכבה אחת לנשים, אחד סגול, אחד מאברה חום ואחד צבעוני סגול

126.    כובע נשים נוסף אדום

127.    כובע רכיבה מעוטר אפור

128.    כובע מעוטר בד טטארי ירוק

129.    שני כובעים נוספים בשכבה אחת לרכיבה, שניהם ממאברה.

130.    מעיל לבן מאריג [שתי וערב]

131.    כיסוי מיטה מכותנה

132.    כיסוי מיטה לבן נוסף מכותנה

133.    חולצה לבנה מכותנה בלי שרוולים לגוף של הגברת האמורה.

134.    כיסוי מיטה מ[בד] בוקרן, קטן.

135.    כיסוי מיטה נוסף לבן

136.    כיסוי מבד צהוב מעוטר באפור

137.    כיסוי מבד ארגמן מעוטר בפרוות סנאי ארגמנית  שהושאר לאדון/מגיסטר ניקול מסואסון

138.    כיסוי נוסף מבד אדום מעוטר בפרוות סנאי ארגמנית

139.    שני שטיחים מקושטים [לסוס?]

140.    פרווה אפורה עבה, לכיסוי

141.    כיסוי נוסף צהוב מעוטר בפרווה אפורה

142.    שש כריות עור ממולאות נוצות

143.    מתלה עץ בשלוש קומות לתליית גלימות

144.    שני כובעי רכיבה, אחד מבד כפול מאברה חום, כולו מבד, והאחר שכבה אחת, בכחול בהיר.

145.    כובע מפרוות לוטרה, מעוטר במשי טטארי ישן

146.    כובע בשכבה אחת, מבד מאברה ברוסקין.

147.    ארבעה קרסים למיטה

148.    כלי מטבח מברונזה לבישול מאפים

149.    בחדר הגדול מעל הסלון של הבית הזה, תיבה מסומנת ב K שבה היו חתיכות אריג רבות.

150.    תיבה גדולה מסומנת ב L שבה ישנו מעיל עליון מבד סקרלט בצבע פטל מעוטר באפור

151.    מעיל עליון של אשה מסקרלט אדום מעוטר בפרוות סנאי

152.    מעיל עליון ארוך נוסף של נשים, ממאברה ברוסקין מעוטר בפרוות סנאי

153.    15 מפיות ומטפחות

154.    מטפחת וכיסוי..

155.    כיסוי גדול ממאברה מעוטר בפרוות סנאי

156.    כיסוי מיטה מקושט, מעוטרת בסנדל ירוק

157.    מערכת ריהוט חמישה חלקים בריפוד סגול

158.    בחדר הגדול שלוש תיבות סגורות במפתח שלא נפתחו כי נאמר שהן של ז'ן מורל.

159.    מיטה גדולה עם כר וכרית, מכוסה במשי סגול רקום

160.     מיטה קטנה נוספת מכוסה בכיסוי בד מצמר בדוגמת חבצלות

161.    בחדר הגבוה מתחת לגג: שריון קשקשים, קסדה, חזייה [אפוד] מגן צוואר, [עוד אביזרי אביר]

162.    מיטה מכוסה בבד מעוטר באפור

163.    בחדר נוסף מיטה מכוסה באריג פשתן

164.    שלושה כרים ושלוש כריות ששייכים לתלמידים ביוחנן הקדוש.

165.                 באותו יום חמישי השישי לספטמבר נמצאו בבית של התלמידים שהוקם ברחוב הילריוס הקדוש על ידי האדון ראול והגבירה ז'אן בארון גדול נעול בשלושה מפתחות שנמצא בקפלה של אותו בית הדברים הבאים, דהיינו עשרים כוסות כסף חתומות כל אחת מאחור ב J ו-P

166.    שתי צלחות כסף של הקפלה, אחת עם גרגויל [?], מוזהבות מלמעלה ומלמטה.

167.    שלושה כלים בנפח של פינט מכסף ושתי סכיני כסף מסומנות באותו אופן

168.    כלי למים מבורכים

169.    שלוש חתיכות כסף לגביעים

170.    שתי קערות כסף גדולות, אחת למים ואחת ליין, לטקס בבית

171.    כלי לקטורת מכסף, נשקן שלום מכסף וצלוב באמצע

172.    ביום שישי לאחר מכן ביום השביעי לחודש ספטמבר בחדר שבו הגברת האמורה נפטרה עברה מן העולם: אפיריון מאריג ירוק

173.    גב [של מיטה] באותו צבע, מצמר

174.    מזנון בארבעה חלקים

175.    מיטה קטנה מכוסה בשטיח ירוק מצמר.

176.    בחדר מול הסמטה, שתי מיטות מוצעות בכרית גדולה וכרית קטנה, האחת ללא כיסוי והשנייה מכוסה במברה צהוב מעוטר באפור.

177.    מיטה גדולה מוצעת, בלי כיסוי, שבה היא ישנה.

178.    בחדר קטן מעל האורוות, מיטה קטנה מכוסה בשטיח צמר.

179.    בחדר גבוה שפונה לרחוב, עשרים מידות (סקסטריום) של גרעינים, שבאותו יום נמכרו תמורת 21 ליברות פריזאיות, כפי שנאמר.

180.    כלי מטבח. ראשית שתי קדרות גדולות, קדרה קטנה, חמש קערות בישול גדולות, שלוש בינוניות, שתי קדרות לבנות, שתי קדרות נוספות להרתחת מים.

181.    שלושה כיורי רחצה, אחד גדול ושניים קטנים

182.    שלושה כלים-למנות-חמות, שניים גדולים ואחד קטן

183.    שלוש מחבתות a queue, שתיים גדולות ואחת קטנה

184.    שתי מחבתות ברזל, מחבת מחוררת, תבנית ברונזה, גריל, וו, ארבעה מחתות, שניים לסלון ושניים למטבח, שני *, שתי חצובות קטנות, שלוש צלחות גדולות מבדיל, שמונה צלחות בינוניות, 45 ספלים, כולם מבדיל.

185.    כמו כן באותו יום שישי הובאו וקובצו כל כלי הכסף, הן אלה שהיו בהוסטל ברו דה לה קולומב היכן שהגברת האמורה עברה מן העולם ואלו שהוזכרו לעיל בבית של התלמידים, יחד עם אלה שהיו בבבית של התלמידים, כלומר קערות, גביעים, גביעים גדולים, דרז'ואר, כפיות, כמו גם כל כלי כסף אחר שהיה שם, נלקח מהבית של התלמידים בנוכחות הנוטריונים המושבעים האמורים, ונשקל בסכום של מאה שמונים מארס, שתי אונקיות וחמישה אסטלינים.

186.    שבע טבעות הזהב שהוזכרו לעיל שהוערכו ב12 ליברות פריזאיות

187.    שרשרת פנינים שהוזכרה לעיל, ארבעים סו פריזאיים.

---

[1] Cadran לפי כל המילונים הוא שעון חול, ולפעמים כדור הארץ לא ברור כל כך מה זה כאן ולמה זה משמש

[2] coing

[3] אבן יקרה שהאמינו שמצויה בראש של קרפדה ומכאן שמה, בעצם שן דג מאובנת

[4] Caillier  חומר, אולי דומה לחרס, שממנו מכינים כוסות שבהן שותים בדך כלל יין חדש או בלילה, בעוד שמה "הנפ" שתרגמתי כאן "גביע" שותים ביום.

על לבטיו של הסטודנט לתארים מתקדמים

האוניברסיטה הימי ביניימית, כמו זו שלנו, בנויה על מתח מתמיד בין התנועה החוצה - הכשרת התלמידים המתחילים והמתקדמים על מנת שיעזבו אותה וייצאו להשתמש בידע שלהם בעולם, ללמד בבתי ספר אזוריים או לעסוק במקצועות שרכשו, ובין התנועה הפנימית - ההתקדמות בתוך האקדמיה אל עבר תארים גבוהים יותר. עבור תלמידים ומורים רבים לתיאולוגיה זו הייתה סוגיה מוסרית חריפה, אישית ומחבטת נפש: כלום מוטב לצאת להטיף או לשמש כמורים בכנסייה רחוקה, ללמד ילדים צעירים אך להציל נפשות? או שמא להישאר באקדמיה? אנרי מגנט, תיאולוג פריזאי מסוף המאה ה-13 נדרש לסוגיה הזו באופן אנליטי מרתק, כשהוא לוקח בחשבון את נטיית הלב והכשרון, ושוקל סוגיות כאובות כמו החשש שאנו תופסים את מקומם של אנשים טובים יותר (ושיעירו לנו על כך), וחוסר הוודאות של השואף לתואר הדוקטור באשר לעתיד.  

אנרי מגנט, שאלה 35 מתוך קואודליבט 1 (שנת 1279)

האם למי שכבר הוכשר דיו מוטב להישאר בסטודיום מתוך תקווה להתקדם בו, מאשר ללכת להביא מזור לנשמות?

נטען ראשית שמוטב ללכת להביא מזור לנפשות מאשר להישאר בסטודיום, מפני שנאמר בספר בן סירא "כל מה שבידך לעשות עליך לעשות מיד". הדבר נאמר במיוחד לגבי הבאת מזור לנפשות, לדברי אוגוסטינוס: "האיש המוכשר יותר לאהבת האל הוא המושך רבים אל אהבת האל." את זה יכול לעשות כל מי שהוכשר דיו. ולפיכך וגו'

כנגד עומד המנהג המקובל.

פתרון:

יש לומר לגבי זה, שיש להניח כאן שהאדם מוכשר לשני הדברים, הן להצלחה בלימודים, אם יתמיד, והן לקידום נפשות, אם יעשה זאת. שכן מי שמוכשר לטיפול בנפשות אך לא להצלחה בלימודיו יפעל לשווא אם יפנה ללימודים. וההיפך: מי שמוכשר ללימודים אך אינו מוכשר לטיפול בנפשות, טוב יעשה אם יעבור ללימודים, כדי שילמד את הדברים שבאמצעותם ייעשה מתאים להבאת מזור לנפשות.

בהנחה אפוא שהאדם מתאים דיו לשניהם, אז יש להבחין, הן מצד האדם הבוחר והן מצד הדבר הנבחר.

ראשית, מצד הבוחר. או שהוא מתאים באופן שווה ומוכשר באופן שווה להצלחה עבור עצמו ועבור הכנסייה במצב האחד ובאחר, או שהוא מתאים יותר ומוכשר יותר להצלחה במצב אחד יותר מאשר באחר. שהרי החסדים נחלקים והתפקידים נחלקים לכל אחד להועיל, כפי שקובע השליח באגרת ראשונה אל הקורינתים 12. כעת, כפי שאומר הפילוסוף [אריסטו] בספר הראשון של הפוליטיקה, וכפי שאומר אפלטון בספר הראשון של הטימאיוס, המצב הטוב ביותר של הרפובליקה הוא כאשר כל אחד מצוי וממלא את התפקיד המתאים לו ביותר, מפני שבו הוא יכול להצליח באופן המיטבי הן עבור עצמו והן עבור האחרים. במקרה שבו אדם מוכשר יותר לאחד מאשר לאחר, הפתרון פשוט, מפני שלזה שמוכשר יותר ללימודים ומתאים יותר יהיה טוב יותר להישאר בסטודיום בתקווה להצלחה ומוטב שיבחר בכך, ולאחר, הנותר. שכן אז כל אחד מהם יכול להועיל יותר לעצמו ולאחרים.

ואולם, אם מישהו, ככל שהדבר תלוי בו, מוכשר באופן שווה ומתאים באופן שווה לשניהם, ויש לו הזדמנות שווה לפנות לשניהם, אז השאלה קשה יותר, והקושי נעוץ בצד הדבר הנבחר. שכן או שהלימודים והנפשות זקוקים למעשיו באופן שווה או שאחד מהם זקוק לכך יותר מהאחר. אם האחד יותר, אני אומר שאז טוב יותר שיפנה אל מה שבו יש בו צורך גדול יותר.

אם הוא מתאים להצלחה בלימודים ומוכשר לדברים באופן שווה, אז אני מבחין: או שהוא מוכשר דיו עד כי יוכל באמצעות הרצאה וויכוח בסטודיום להועיל לא רק לעצמו אלא גם לאחרים; או שלא, אלא עליו לבלות זמן רב בלימודים לפני שיוכל להגיע למצב שבו יוכל באמצעות הרצאה וויכוח להועיל לאחרים.

אם מדובר במקרה הראשון, אזי יש לראות איזהו הפרי הגדול יותר לכנסייה ולנפשות רבות יותר: האם להיות דוקטור טוב ומועיל בסטודיום ולהדריך אחרים כך שבכל מקום על פני האדמה יועילו וייעשו מורי נפשות, יביאו אור אל אמת האמונה וכתבי הקודש, יאששו אותם ויגנו עליהם נגד החוטאים והמינים; או לעזוב את הסטודיום ולעבור לכנסייה מסוימת, ושם באמצעות הטפה, ייעוץ ועידוד להועיל במידה מסוימת. ודאי שאני מאמין אפוא שבמקרה כזה טוב בהרבה שדוקטור כזה שמועיל כל כך לסטודיום יישאר בו מתוך תקווה להועיל לאחרים, ובעצם לכל הכנסייה, מאשר שיעבור לכנסייה מסוימת כדי לייעץ לנפשות.

עם זאת, אם הסטודיום מצויד דיו בדוקטורים אחרים, כך שהם זקוקים לפועלו רק מעט, אך יש כנסייה שנזקקת מאד למעשיו ושאליה הוא יכול לעבור, במקרה זה ודאי שאני מאמין שמוטב לו לעזוב את הסטודיום ולעבור ולהועיל לנפשות שזקוקות תמיד לעזרה רבה. כי אדם הנו דוקטור למען אחרים, ולא למען עצמו. בזמן ובמקום שבו אין צורך בהוראה שלו, אלא כל דבר שהתלמידים היו לומדים ממנו, היו יכולים באותו זמן ללמוד מאחרים שמהם יוכלו ללמוד טוב יותר, כך שנוכחותו מיותרת עבורם, מוטב שבמקרה כזה יעבור למקום שבו יוכל לפרוח לבדו ושבו זקוקים להוראתו מאד. תפקידו של אף דוקטור או מגיסטר, ככל שהדבר תלוי בו, לא צריך להיות עניין של תשוקה אלא של הימנעות, והוא צריך למלא אותו למען אחרים ככל שהדבר דרוש ומתוך צורך, כמו ביחס לתפקיד רב-הכנסייה. לכן אומר יעקב: אל תעשה מורים הרבה. […]

לכן האבות הקדמונים, אף שהיו בקיאים יפה בתורה האלוהית לא רצו לקחת על עצמם את תפקיד הדוקטור, מלבד כשנאלצו לעשות זאת בגלל הקשיים של המינים, מצב בו לא יכלו לשתוק מבלי לחטוא. […]

אם כך, אנשים שיש להם תפקיד כזה שתלמידים יוכלו לבקש מהם דברים שאינם יודעים – אני מתכוון לתקופתם שלהם, גם אם אולי אינם משתווים לקודמיהם –מוטב ופורה בהרבה עבורם ועבור אחרים להישאר בסטודיום ציבורי, כדי שיעשו מורים ודוקטורים של אחרים, מאשר שיעברו ויהפכו למלמדיהם של ילדים קטנים בלבד. שכן פעולתם רחוקה מזו של האחרים כרחוק פעולת הארכיטקט מזו של פועל הבניין. הארכיטקט מלמד את כללי הפעולה שאותם פועל הבניין מיישם למלאכתו בהתאם לכללים שנמסרו לו, ואינו יודע לעתים קרובות את הנימוקים להם, כפי שדוקטורים כפריים ומטיפים אינם יודעים לעתים קרובות את הנימוקים לדברים שהם מטיפים ומלמדים, ובכל זאת הם מלמדים בביטחון, מפני שהם יודעים שקיבלו את הדברים שהם מלמדים ממורים. וכשם שיש לגנות ארכיטקט טוב אשר נחוץ לניהול בנין גדול כלשהו, אם אינו רוצה לבצע את תפקיד הארכיטקט אלא מתעקש לחצוב אבן או לעשות את מלאכתו של פועל הבנין, כך ממש יש לגנות מורה גדול שנחוץ ומועיל מאד לסטודיום, אם הוא עובר לסתת אבנים רוחניות של נשמות פשוטות. אדרבא, יועיל יותר אם ילמד אנשים פשוטים את הכללים לסיתות נשמות.

אם ישנם במלאכה מסוימת ארכיטקטים רבים וטובים מזה שעליו אנחנו מדברים, כך שמלאכת הארכיטקט שלו אינה נחוצה, ויותר מכך הוא מונע בעבודתו מאחרים [לבצע אותה], והוא מנהל פועלים טוב פחות מאשר מנהלים אחרים היו עושים זאת אילולא היה היה בתפקיד, אזי מוטב לו ולבנין שיש להקים אם יתפטר ויפנה אל מלאכת הסתת, מקום שבו יוכל להיות מועיל יותר. כך לגבי דוקטור שמוטב בהרבה לו ולאחרים אם יוריד עצמו לתפקיד נמוך יותר ולא יתפוס מקומו של דוקטור אחר.

כמו כן, אם מישהו אינו מוכשר כל כך בהרצאה עד כי יוכל להועיל לאחרים מיד בהרצאה ובויכוח, אלא הוא צריך ללמוד זמן רב לפני שיוכל להגיע למצב הזה, שוב עלי להבחין בין שני מקרים: או שיש ציפיה גדולה ממנו, שיוכל להגיע לתואר העליון והקשה של הדוקטור המעולה אם ירצה להקדיש מאמץ ללימודיו; או שאין ממנו ציפיה כזו אלא חשש מוצדק שלעולם לא יהיה מתאים להתקדם למצב זה.

אם מדובר במקרה הראשון, אני אומר שמוטב בהרבה שאדם כזה יישאר ללמוד כדי שיהיה ארכיטקט גדול ומאור גדול בכנסיה, מאשר אם יעזוב מיד ויישאר כסתת ומאור קטן יותר.

אם מדובר במקרה השני, אזי למרות שבהישארו בסטודיום יוכל להועיל רבות, במידה שיוכל בדרגה כלשהי ובשלב מסוים להיעשות דוקטור לתיאולוגיה, אני מאמין בכל זאת שמוטב ומועיל בהרבה לאדם כזה ולכנסיה, שלאחר שיוכשר דיו על מנת להועיל לאחרים בכנסיה, לעבור ולהשתמש היטב במה שרכש ולהתמקם בתפקיד שאליו הוא כבר מוכן ומתאים, מאשר לצפות זמן רב ולהיוותר באי ודאות לגבי השאלה אם בקושי יגיע אי פעם, ושגם אם יגיע, יהיה זה בקושי רב, וכאשר יגיע, יצליח כה מעט, עד כי רבים יאמרו "מה הוא תופס מקום?".

איני אומר זאת כדי למנוע ממישהו שלומד זמן מה וקרוב לזמן שבו יקודם לדוקטור [להמשיך], גם אם אינו מתיימר להשיג את התואר הגדול של הדוקטור ואין בו תקווה לכך, או כדי שלא יקווה להתקדמותו. כך [או כך] בגלל המעמד שאליו יתקדם יאמינו לו יותר ויהיה בטחון רב יותר לגביו, ובכך יוכל יותר להועיל לעצמו ולאחרים. ובכל זאת, עם קידומו מוטב שיעבור מהר ככל האפשר בנוחות וביושר.