ואני אומרת - קדימה לייצור המוני! קדימה מעצבים גרפיים, מעצבי פנים ומעצבי מה שלא יהיה הכמהים למקורות השראה! לכו על זה!
התצוגה המלאה ב: http://www.dolcegabbana.com/dg/fashion-show/woman/runway/
יום שלישי, 26 בפברואר 2013
דולצ'ה וגבאנה הולכים על מדיאבליות
ואני אומרת - קדימה לייצור המוני! קדימה מעצבים גרפיים, מעצבי פנים ומעצבי מה שלא יהיה הכמהים למקורות השראה! לכו על זה!
התצוגה המלאה ב: http://www.dolcegabbana.com/dg/fashion-show/woman/runway/
יום שישי, 22 בפברואר 2013
ימי הביניים עכשיו
אז מזמן לא כתבתי פוסט, אני יודעת, אבל מזל שיש מי שכן פועל ללא לאות למען הקהילה המדיאבלית בישראל. הפעם רעננה תהיה על תקן לידס/קלמזו הישראלית ותארח את הכנס השנתי. בואו בהמוניכם!
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
יום ראשון, 27 בינואר 2013
חוק וסדר
בסיורים המודרכים והשיטוטים הלא-שיטתיים שאנחנו עושים בעולם רחב הידיים של ימי הביניים (ובכלל), יש לפעמים דלתות שמשתדלים לא לפתוח. כאלה שאנחנו יודעים שיובילו לעולם שלם של מומחיות שרק המחשבה על להיכנס לתוכו מעייפת. לפעמים אלת הדיסציפלינריות עוזרת, כשהיא מנחמת אותנו ש"היסטוריה של האמנות" או "תיאוריה של המוזיקה", או "היסטוריה של הרפואה" זה ממש ממש שדה אחר, וזה בסדר שאין לנו צל של מושג, אבל רק לפעמים.
כך או כך, אחד העולמות החתומים האלה היה בשבילי העולם של ההיסטוריה של המשפט. בפרוייקט הזיהוי בשארטר על כל כתב יד רביעי שזיהינו שמדובר בטקסט משפטי, בדרך כלל בפורמט ענק, סימנו במחברת פשוט "משפטי", וקוננו על כך שאפילו במכון אין מומחה מתאים. עמדתי בהתעלמותי האלגנטית, עד שהתגלגלתי לערוך את הטקסט ההוא על ההטפה, ונאלצתי לכתת רגליי אל גרטיאנוס בשביל האפראט.
תוך זמן קצר הבנתי שגם עבור ההקדמה אהיה חייבת לתת דין חשבון על גישת המשפט הקנוני לחלק מהעניינים. ואז התברר לי מה שמתברר תמיד בדברים האלה, ואף על פי כן קשה לשכנע בו סטודנטים, כלומר שיש עדיין שדות בלתי חרושים מאופק עד אופק. ומה בסך הכל ביקשתי - טוב נכון, בהתחלה פשוט רציתי למצוא מישהו שכבר עשה את העבודה בשבילי וכתב על הטפה במשפט הקנוני הימי ביניימי, או על הפרטי והפומבי בחוק הקנוני או משהו כזה. דא עקא, מהר מאד הצטמצמתי ל"אוף נו, תנו לי לפחות טקסטים במקור במהדורה נורמלית שכדי שאחפש לבד". יוק. אז יש את האתר The medieval canon law library שמפנה לכמה טקסטים במהדורה של פרידברג, אבל בגדול, יושבים להם טונות של קומנטארים ארוכים אך בלתי ערוכים, מכסימום בדפוסים מוקדמים - תודה לכם משפטני המאה השש עשרה - שהיו נפוצים בטירוף בתקופה ומחכים לגואל. זה השלב שבו מתחילים לפנטז על איזה פרוייקט אירופי שבו דוקטורנטים שקדנים יספקו מהדורות ביקורתיות מעולות שיאפשרו כמובן את כל אמצעי החיפוש האלקטרונים.
מי יודע כמה בטח פשר לחפור בהם ומה יעלה משם. מי, טוב, קן פנינגטון, אושיה מסוימת בתחום, יודע משהו, אין ספק, והאתר שלו מכיל המון מידע מעולה ונגיש.
אין מה לומר, לעורכי דין הבולונזים האלה היה כסף למיניאטורות מגניבות, כמו שכבר התברר משלושת הכרכים עבי הכרס של קורפוס המיניאטורות. לפחות בכל מה שקשור לאיקונוגרפיה כיסו את העניין (או כך נדמה לי, אף פעם אי אפשר לדעת).
כאן יש למתעניינים תערוכונת לא נורא מושקעת של מוזיאון פיצויליאם של איורי ספרי משפטים. וחוץ מזה, אוניברסיטת בולוניה במחווה לעבר פצחה במספר פרוייקטים רחבי היקף של דיגיטציה של כתבי יד משפטיים, כמו שמספר הבלוג הזה, אשר כולל בתוכו גם ביבליוגרפיה נאה ודיווח על פרוייקטים עדכניים בתחום.
הקוראת אסתר כהן, אזרחית ותיקה יותר באותו עולם, מעדכנת: Anders Winroth מ-Yale עוסק עכשיו בעריכת מהדורה חדשה של גרציאן – שתי הגירסאות. הרי האתר (ותודה לאיריס שגריר על התיקון)- http://pantheon.yale.edu/~haw6/gratian.html.
כך או כך, אחד העולמות החתומים האלה היה בשבילי העולם של ההיסטוריה של המשפט. בפרוייקט הזיהוי בשארטר על כל כתב יד רביעי שזיהינו שמדובר בטקסט משפטי, בדרך כלל בפורמט ענק, סימנו במחברת פשוט "משפטי", וקוננו על כך שאפילו במכון אין מומחה מתאים. עמדתי בהתעלמותי האלגנטית, עד שהתגלגלתי לערוך את הטקסט ההוא על ההטפה, ונאלצתי לכתת רגליי אל גרטיאנוס בשביל האפראט.
תוך זמן קצר הבנתי שגם עבור ההקדמה אהיה חייבת לתת דין חשבון על גישת המשפט הקנוני לחלק מהעניינים. ואז התברר לי מה שמתברר תמיד בדברים האלה, ואף על פי כן קשה לשכנע בו סטודנטים, כלומר שיש עדיין שדות בלתי חרושים מאופק עד אופק. ומה בסך הכל ביקשתי - טוב נכון, בהתחלה פשוט רציתי למצוא מישהו שכבר עשה את העבודה בשבילי וכתב על הטפה במשפט הקנוני הימי ביניימי, או על הפרטי והפומבי בחוק הקנוני או משהו כזה. דא עקא, מהר מאד הצטמצמתי ל"אוף נו, תנו לי לפחות טקסטים במקור במהדורה נורמלית שכדי שאחפש לבד". יוק. אז יש את האתר The medieval canon law library שמפנה לכמה טקסטים במהדורה של פרידברג, אבל בגדול, יושבים להם טונות של קומנטארים ארוכים אך בלתי ערוכים, מכסימום בדפוסים מוקדמים - תודה לכם משפטני המאה השש עשרה - שהיו נפוצים בטירוף בתקופה ומחכים לגואל. זה השלב שבו מתחילים לפנטז על איזה פרוייקט אירופי שבו דוקטורנטים שקדנים יספקו מהדורות ביקורתיות מעולות שיאפשרו כמובן את כל אמצעי החיפוש האלקטרונים.
מי יודע כמה בטח פשר לחפור בהם ומה יעלה משם. מי, טוב, קן פנינגטון, אושיה מסוימת בתחום, יודע משהו, אין ספק, והאתר שלו מכיל המון מידע מעולה ונגיש.
אין מה לומר, לעורכי דין הבולונזים האלה היה כסף למיניאטורות מגניבות, כמו שכבר התברר משלושת הכרכים עבי הכרס של קורפוס המיניאטורות. לפחות בכל מה שקשור לאיקונוגרפיה כיסו את העניין (או כך נדמה לי, אף פעם אי אפשר לדעת).
כאן יש למתעניינים תערוכונת לא נורא מושקעת של מוזיאון פיצויליאם של איורי ספרי משפטים. וחוץ מזה, אוניברסיטת בולוניה במחווה לעבר פצחה במספר פרוייקטים רחבי היקף של דיגיטציה של כתבי יד משפטיים, כמו שמספר הבלוג הזה, אשר כולל בתוכו גם ביבליוגרפיה נאה ודיווח על פרוייקטים עדכניים בתחום.
הקוראת אסתר כהן, אזרחית ותיקה יותר באותו עולם, מעדכנת: Anders Winroth מ-Yale עוסק עכשיו בעריכת מהדורה חדשה של גרציאן – שתי הגירסאות. הרי האתר (ותודה לאיריס שגריר על התיקון)- http://pantheon.yale.edu/~haw6/gratian.html.
הירשם ל-
רשומות (Atom)