קפצתי לביקור קצרצר במעיין הידע, לשתות קצת ממימיו, ולפגוש קצת אנשים יקרים וכתבי יד (יקרים גם הם). נועצתי בתחזית מבעוד מועד, וידעתי שיירד גשם ביום הגעתי. אך ירדתי ואכן מעט גשם, אבל יצאה השמש. הידד! בגלל קוצר הזמן הגעתי לדירה, ויצאתי מיד לרישלייה, לנצל את השעות המעטות שנותרו מהיום הזה. 29 מעלות, כולם מסתובבים בגופיות. עשיתי את כל הסידורים הנחוצים, קיבלתי את המיקרופילמים ושקעתי לתוך מחברת של תלמיד מ-1240 שבדוקטורט פחדתי להסתכל עליה (פשוט לא יאומן כמה קטן אפשר לכתוב. אבל על זה בפוסט הבא). שעתיים וחצי לאחר מכן יצאתי מאולם הביצה המרשים והאפל וראו זה פלא: שמים אפורים וגשם שוטף.
הפלא האמיתי כמובן הוא אי היכולת לחבר בין הידע של הגוף והנפש המוטמעים במזרח התיכון לבין הידע הרשמי על אירופה. סמסטר ראשון שלי באוניברסיטה, תרגיל ימי הביניים, לומדים לקרוא מקורות. משהו נראה חריג בטקסט ואני מרימה יד בפדיחה קלאסית - איך יכול להיות גשם באמצע הקיץ? פרובינציאלית שכמוני, באירופה הייתי בדיוק פעם אחת לפני תחילת לימודי האקדמיים. בקיץ אגב. והיה גשם. זה לא שינה שום דבר, ולא משנה עד היום. עדיין זה מוחש כמו חריגה לא סבירה מהטבע מהסוג שהתיאולוגים שלי עסוקים בלהגדיר, ועדיין אני מסרבת להתכונן כראוי ולא מצליחה לעכל את זה שחם ויורד גשם בה בעת. בשנה שבילינו כאן החורף סירב להיגמר, ואנחנו מצאנו את עצמנו ממלמלים באותה מידה של אי אמון מתחדש מדי יום לנוכח הצורך לצאת עם מעיל ביוני - אבל קיץ!!! מה קורה פה? זה לא טבעי, מלמלנו מדי יום.
הפער המופלא הזה קיים כמובן גם ברמה האזורית באותו חוסר אמון שבו מביטים בארון על המעיל ביולי ולא באמת מאמינים לידע הרשמי שבאמת היה אי פעם זמן שבו היינו זקוקים לו, אבל באירופה הוא מזכיר לי שוב ושוב, עד כמה קשה באמת להבין אקלים תרבותי אחר כל כך. אפשר רק לקוות שרעיונות תיאולוגים אינטלקטואלים שונים מאותו ידע גופני-רגשי שמוטמע בך מקטנות, לפחות קצת, אם כי לא הייתי בונה על זה :)
הפלא האמיתי כמובן הוא אי היכולת לחבר בין הידע של הגוף והנפש המוטמעים במזרח התיכון לבין הידע הרשמי על אירופה. סמסטר ראשון שלי באוניברסיטה, תרגיל ימי הביניים, לומדים לקרוא מקורות. משהו נראה חריג בטקסט ואני מרימה יד בפדיחה קלאסית - איך יכול להיות גשם באמצע הקיץ? פרובינציאלית שכמוני, באירופה הייתי בדיוק פעם אחת לפני תחילת לימודי האקדמיים. בקיץ אגב. והיה גשם. זה לא שינה שום דבר, ולא משנה עד היום. עדיין זה מוחש כמו חריגה לא סבירה מהטבע מהסוג שהתיאולוגים שלי עסוקים בלהגדיר, ועדיין אני מסרבת להתכונן כראוי ולא מצליחה לעכל את זה שחם ויורד גשם בה בעת. בשנה שבילינו כאן החורף סירב להיגמר, ואנחנו מצאנו את עצמנו ממלמלים באותה מידה של אי אמון מתחדש מדי יום לנוכח הצורך לצאת עם מעיל ביוני - אבל קיץ!!! מה קורה פה? זה לא טבעי, מלמלנו מדי יום.
הפער המופלא הזה קיים כמובן גם ברמה האזורית באותו חוסר אמון שבו מביטים בארון על המעיל ביולי ולא באמת מאמינים לידע הרשמי שבאמת היה אי פעם זמן שבו היינו זקוקים לו, אבל באירופה הוא מזכיר לי שוב ושוב, עד כמה קשה באמת להבין אקלים תרבותי אחר כל כך. אפשר רק לקוות שרעיונות תיאולוגים אינטלקטואלים שונים מאותו ידע גופני-רגשי שמוטמע בך מקטנות, לפחות קצת, אם כי לא הייתי בונה על זה :)
 |
| ארבע העונות מתוך כ"י צרפתי מהמאה ה-13. בין המשיבים מי כאן הקיץ תוגרל חולצה קצרה |
