בשוטטי בין גלוסות קרולינגיות הגעתי לכמה פרוייקטים דיגיטלים משובחים, כמו על מרטיאנוס קפלה למשל, כאלה שמנסים להמיר לטרנסקריפציה דיגיטלית את הצורה הכה מרחבית של הגלוסה, בנסיונות שהם מעניינים כשלעצמם מבחינת ההיסטוריה של הספר (או שמא נאמר, של מצע הטקסט). מעניין שאף אחד בינתיים לא ניסה או הצליח לשמר את תכנון הדף המקורי, רק בתעתיק חפיש (ככה אומרים בעברית "ניתן לחיפוש"?). בין השאר, מצאתי מהדורה של גלוסה ל"אינסטיטציונס גרמטיקה" של פריסקיאנוס שתיגע ללב הקוראים הנאבקים עם הלטינית: המהדירים הגדילו וציינו במהדורה גם את כל הסימנים שבאמצעותם נעזרו הסטודנטים ללטינית שם כדי להבין מי הולך עם מי, מהן היחסות ואיפה לעזאזל נגמר המשפט, ואפילו סיווגו כל סימן והערה כאלו. בעזרת ההערות האלה אפשר להסתכל בכתב היד (שיש אליו כמובן קישור) ולראות איך למשל נקודותיים מתחת למילה "גנוס" ומתחת למילה "דיריבטום" שתי שורות אחריה מסמנות לקורא שהן יחידה אחת, ומעל גנוס גם כתוב "כלומר, יחסת המושא". מתחת למלים אומניס ואלוקוונציה יש נקודה שגם היא מאותתת לקורא שהן "חבילה" אחת (כן, זוהי שוב חיבתי לדימויי האריזות והחבילות בפענוח משפטים סבוכים).
מקווה שזה יוצא אצלכם מספיק גדול כדי להבחין. אם לא, אתם מוזמנים לבחון את הדף עצמו בהגדלה משכרת.
מקווה שזה יוצא אצלכם מספיק גדול כדי להבחין. אם לא, אתם מוזמנים לבחון את הדף עצמו בהגדלה משכרת.
