לא מזמן ניצלתי את ההזדמנות של הקורס על הטבע בימי הבינים כדי להכיר לסטודנטים, בין שאר יצירות שגברת טבע לוקחת בהן חלק קריאטיבי אך מוסרני משהו, גם את רומן הורד. תוך כדי, אגב, גיליתי את האתר המקסים הזה, שנותן גישה למלא כתבי יד של הרומן ואפשר להשוות בהם לפי הפרקים השונים את האיורים.
בסיום השיעור ניגשה אלי תלמידה ושאלה, איפה בעצם, אפשר ללמוד ספרות של ימי הביניים. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, כי כבר ידעתי מימיי שלי כתלמידה וגם ממלאכת האיסוף של המפקד, שחוגי ה"שפה ותרבות" לא מספקים את הסחורה. איכשהו החוגים לאנגלית וצרפתית בתל אביב, ונדמה לי שגם באוניברסיטאות אחרות, לא בקטע של צ'וסר או כרטיין דה טרואה. אז יש קצת פה ושם באוניברסיטה העברית (אם אתם בעניין צ'וסר חפשו את קבוצת הקריאה של יונתן סטבסקי!), ויש את טובי ביברינג בבר אילן, אבל לא הרבה יותר מזה. מעניין איך משתתפים חשובים כל כך בכינון של "לימודי ימי הביניים" במאתיים שנה האחרונות ובפורומים ממדינות אחרות נעדרים מהמפה הישראלית היעדרות קולקטיבית שכזו. אז לכבוד חג הפסח, אם היין מערפל והכוס של אליהו הנביא נראית פתאום כמו הגראל, תמיד אפשר לנסות ולפרש בלב את הגדת פסח בסגנון עדות השטניים (אם להשתמש במונח של אקו במטוטלת). המעוניינים יכולים לעיין בכתב היד המרהיב שבספריה הבריטית של מחזור סיפורי לנסלוט מן המאה הארבע עשרה (אם כי שיטת הצפייה שם מעצבנת למדי). יש שם גם כמות נאה של ציורי ארוחות, לטובת מי שזקוק להשראה בעיצוב שולחן הסדר:
בסיום השיעור ניגשה אלי תלמידה ושאלה, איפה בעצם, אפשר ללמוד ספרות של ימי הביניים. לא הייתי צריכה לחשוב הרבה, כי כבר ידעתי מימיי שלי כתלמידה וגם ממלאכת האיסוף של המפקד, שחוגי ה"שפה ותרבות" לא מספקים את הסחורה. איכשהו החוגים לאנגלית וצרפתית בתל אביב, ונדמה לי שגם באוניברסיטאות אחרות, לא בקטע של צ'וסר או כרטיין דה טרואה. אז יש קצת פה ושם באוניברסיטה העברית (אם אתם בעניין צ'וסר חפשו את קבוצת הקריאה של יונתן סטבסקי!), ויש את טובי ביברינג בבר אילן, אבל לא הרבה יותר מזה. מעניין איך משתתפים חשובים כל כך בכינון של "לימודי ימי הביניים" במאתיים שנה האחרונות ובפורומים ממדינות אחרות נעדרים מהמפה הישראלית היעדרות קולקטיבית שכזו. אז לכבוד חג הפסח, אם היין מערפל והכוס של אליהו הנביא נראית פתאום כמו הגראל, תמיד אפשר לנסות ולפרש בלב את הגדת פסח בסגנון עדות השטניים (אם להשתמש במונח של אקו במטוטלת). המעוניינים יכולים לעיין בכתב היד המרהיב שבספריה הבריטית של מחזור סיפורי לנסלוט מן המאה הארבע עשרה (אם כי שיטת הצפייה שם מעצבנת למדי). יש שם גם כמות נאה של ציורי ארוחות, לטובת מי שזקוק להשראה בעיצוב שולחן הסדר:
חג שמח!
ראשית, תודה על הפרסומת!
השבמחקשנית, המצב אמנם אינו מזהיר, אבל גם לא כל כך עגום. מצד אחד, בשנים האחרונות פרשו לגמלאות חוקרים רבים שעסקו בספרות ימי הביניים של אירופה הנוצרית וטרם נמצאו להם מחליפים. מצד שני, כמה חוקרים עדיין ממשיכים לפעול (למשל ג'ון ויטמן מהחוג לאנגלית וסיריל אסלנוב מהאוניברסיטה העברית) ואחרים ממשיכים לחלוק מחכמתם בפנסיה. חוץ מזה, איליה דינס נותן קורסים גם על ספרות, וסילבי מאיר שמלמדת בחוג לצרפתית אצלנו כתבה דוקטורט על רומנסות ימי-ביניימיות. בל נשכח שתרבות ימי הביניים כוללת יהודים ומוסלמים, שאת ספרותם ניתן ללמוד בחוגים המתאימים.
לדעתי יש נתק מסוים בין תלמידי וחוקרי ספרות ימי הביניים בישראל לבין קהילת ה-medieval studies, שמרוכזת בעיקר בחוגים ההיסטוריים. אינני יודע מה גרם לו, אבל דרך אחת להתגבר עליו היא להקפיד להפיץ קולות קוראים והזמנות לכנסים ולשאר פעילויות (למשל קורס הקיץ בלטינית) ברשימות התפוצה של החוגים הספרותיים. רק באמצע הדוקטורט שלי, למשל, גיליתי את קיומו של הכנס "ימי הביניים עכשיו!".