הכי חכם בעולם

אומברטו אקו מספר שאת ההשראה לשם הורד הוא קיבל ממנזר Sacra di san michele שליד טורינו. מנזר מרשים בלשון המעטה שהוקדש למלאך מיכאל (תכלס למיכאל יש כמה מהמנזרים הכי יפים!). כאן אפשר לראות למשל תמונות מהלוקיישן המטורף והבנייה המטורפת לא פחות. וכאן אפשר לצפות במצלמה מטיילת באתר ולהצטער שאתן לא שם.

ובימים קרים פחות:

השראה אדריכלית? אווירה מיסטית אפוקליפטית? זה מה שחשבתי עד היום.  

בדף לתיירים שבו הם מספרים על הספרייה הם מצטטים בנדיקטוס אחד, פריור מהמאה האחת עשרה שאומר שהיו לו שני חדרים- אולי אפילו בתים - מלאים בספרים ושלא היה ספר על הפני האדמה שלא היה לו. הממ, אמרתי לעצמי. מעניין מאיפה זה. אחרי זמן קצר התברר שזה ממקור עויין שאיך לומר בעדינות, לא מחמיא במיוחד לבנדיקטוס האמור ולמקום עצמו.
ובכן, בשנת 1031 התנהל ויכוח עצבני בנושא הקדוש מרטיאליס: האם הוא שליח מקורי, כזה עם בולי מס ואישורים, או סתם קדוש פושט, מרטיר או מוודה? באגרת שכתב אדמאר משבאן אחרי הועידה הזו לכל מיני חשובים, הוא מקדיש חלק נכבד לבנדיקטוס האמור מהמנזר האמור, ומוציא אותו בתור פלוץ מתנשא שמעביר דאחקות של שיכורים על נזירים, חושב שהוא הכי חכם בעולם וגורם לכולם לצחוק על מרטיאליס לחרדתו של אדמאר:

"הו הזקנים שבאבות, שלהם אני כותב אגרת זו, קבלו עד כה לאוזניכם את דברי הבלע של הלנגוברדי [דהיינו בנדיקטוס] שנאמרו בין גביעי היין. שכן בניגוד לשליח, המצווה לאכול בשתיקה את הלחם, הוא - לא במפגש הבוקר ולא במקום של פכחון, אלא נפוח מאוכל, מפוטם בדגים ושיכור מיין בחדר האוכל של האחים - ציווה על הקריין לשתוק פעמים רבות, ונשא דברים לא על קטע הקריאה אלא על השליח מרטיאליס, בזמן שהאחים מסבים לשולחן, דברים שהיו כל כך מצחיקים, עד ש - ואני אומר זאת בלב מר - גרמו לאחים מכל הגילאים לפרוץ בצחוק רם ופרוע. כך במשך כל ארוחות הצהריים והערב במשך כמעט ארבעים יום באוגוסט ובספטמבר לסירוגין, אכל ושתה והעליב את מרטיאליס בפני עצמו, בפני כריסטוס ובפנינו. זה היה הקטע הקבוע עליו חזר מדי יום ביומו: "אני, אמר, אחיינו של אב המנזר של קלוזה [סן מיקלה]. הוא הוביל אותי ברחבי לונגוברדיה ופרנקיה עבור לימודי הגרמטיקה – חכמתי כבר עלתה לו 2000 סולידי שאותם הוא נתן למוריי. כבר תשע שנים למדתי גרמטיקה ועכשיו אני סכולסטיקוס. אנחנו תשעה סכולסטיקים שלומדים יחד גרמטיקה ואני כבר חכם מושלם למדי. יש לי שני חדרים גדולים מלאים בספרים ועדיין לא קראתי את כולם אבל מדי יום אני מעיין בהם. אין שום ספר בעולם כולו שאין לי. אחרי שאצא מבית הספר לא יהיה תחת השמיים איש חכם כמוני. אני אהיה אב מנזר קלוזה אחרי שדודי ימות: למעשה כבר נבחרתי על ידי כולם, ואילולא נזירים רעים שכלל לא אכפת להם מצביעות ומכפריות שמנעו זאת ממני, כבר מזמן הייתי ממונה כאב מנזר. אני הפריור של קלוזה ואני יודע היטב להבין מה שכתוב. אנשי לימוז' הטפשים האלה אומרים, שהם מטיפים בפרנקיה שמרטיאליס הקדוש היה שליח, ובכלל שהם שולחים אותו בתפילות הערב אחרי המרטירים, אבל זה לא נכון. כי אני הייתי במשך שנים רבות בפרנקיה ומעולם לא שמעתי אפילו את שמו בסדר היום הליטורגי או בתפילות הערב. פרנקיה לא מכירה אותו בכלל, ולא יודעת אם הוא שליח או מרטיר או מוודה. אין שם שום ציון זיכרון שלו, אפילו לא ביום לידתו… מי העז לומר את זה? מי העז להטיף שהוא שליח [...]  באקוויטניה אין שום חכמה, כולם כפריים. ואם מישהו מהאקוויטנים למד קצת גרמטיקה, הוא כבר חושב שהוא וירגיליוס. בפרנקיה יש חכמה, אבל מעט, אבל בלנגוברדיה, איפה שלמדתי יותר, נמצא מעיין החכמה. [...]"