"יום אחד בבואו מסן דני עם תלמידיו, לשם הלכו כדי לבקר את שרידי הקדושים ואת עדת הנזירים הקדושה, ראה לפניו את העיר פריז. אמרו לו תלמידיו: "מורנו, הראית כמה יפה היא העיר פריז? היית רוצה להיות אדוניה?".
 |
| מערך הקברים המונומנטלי בסן דני באור הפסיכדלי של הויטראז'ים |
הם האמינו כי יאמר להם על כך דבר מה בונה את הרוח. אך הוא השיב - "הייתי מעדיף בהרבה שיהיו לי דרשותיו של כריזוסטומוס על הבשורה על פי מתי. עיר זו, לו שלי הייתה, הטורח שבניהולה היה מסיט אותי מהרהוריי בנושאים אלוהיים ומפריע לנחמת נפשי."
אכן, מפטיר הביוגרף, תומס לא התעניין בדברים בני חלוף.
אבל אולי תומס התכוון לספר, ואולי אפילו בסתר לבו קיווה שזה יירכש אמנם על ידי הבית הדומיניקני אבל בעצם יישאר בחדר שלו רוב הזמן? תומס מרוכז כל כולו בלימוד, כתיבה הוראה ותפילה, כך כבר הוא מתואר בעדויות. העדות היחידה שמביאים לדבקותו בעוני היא זו שכשכתב לעתים לא טרח אפילו לכתוב על קלפים נאים, אלא על מחברות זולות בלבד, ובטח לא היו לו ספרים משלו, אבל משהו מהאנקדוטה הזו מצלצל בכל זאת מוכר.
אחד מהמאפיינים היסודיים שדמיינתי לי בדמות האינטלקטואל הטיפוסי היה תמיד ספריה גדולה. אני, אבוי, מעולם לא טיפחתי כזו. שנים של נאמנות לספריה העירונית נטעו בי את ההכרה שאין הרבה טעם להחזיק ספרים בבית; בבית הייתה אמנם ספריה גדולה, אבל כזו שהכילה שילובים בלתי ייאמנו כמו סמדר שיר, איטו אבירם וכרכים אינסופיים של "ארץ ישראל" (מחקרי ארכיאולוגיה) עם שדרות בצבעים מבריקים מתחלפים ושמות כמו "ספר אהרוני". ובקיצור, מעולם לא התחברתי לתאווה החומרית-רוחנית הזו. רק לאחרונה, עת כל יציאה לספריה היא מבצע מורכב, בסיועו של האינטרנט התחלתי בכל זאת לצבור קצת, בין השאר כדי להרגיש שאני אכן קוראת את הספרים האלה (זה שיש אותם על המדף מיד מרגיש קצת יותר קרוב לדבר האמיתי).
וכך, אף על פי חיבתי לחיי פשטות ושנאתי קניה של דברים מכל סוג כמעט, לא הזדהיתי כלל עם הויתור על פריז. אמנם, מלבד קניית אוכל, שופינג זה בדרך כלל ענין מדכא. אבל כלי כתיבה ומרצ'נדייז שטחי ומשמח של מוזיאונים, הרי זה עניין אחר.
זהו אפוא פוסט על חטאים קטנים של שופינג מדיאבלי. אם אתם חולקים אתי את החיבה לשטויות האלה, אנא הפנו בדיסקרטיות את מי ששואל מה לקנות מתנה לקראת יום ההולדת שלכם לפוסט הזה, ואני מקווה שתעשירו אותי בתובנותיכם גם כן (הקוראים הרציניים, אלה שקונים רק ספרים ואפילו קוראים אותם מכריכה לכריכה מוזמנים לעזוב עכשיו, לפני שדמותי בעיניהם תוכתם כליל).
ובכן, קודם כל, יש את האתר המופרע הזה. די סליזי, אבל תוכלו למצוא שם רפליקות של מטבעות ימי ביניימיים, בגדים במבחר מסחרר (כתחפושות למה שמנהלי האתר מכנים נשפי רנסאנס, שהרי ודאי אתם פוקדים כאלה לעתים מזומנות), כולל גלימות עם כיפות, חולצות מכנסיים, שמלות כפפות ועוד ועוד. הנה דוגמא למשל. אני הייתי הולכת על הירוקה...
יש בעיקר מלא, אבל מלא, כלי נשק, וגם המון דברים שקשורים למבוכים ודרקונים ופנטזיה, סכיני מכתבים עם פסלי דרקון, גרגוילים קטנים ועוד ועוד.
לעומת זאת, אם חשקה נפשכם ברפליקה מדוייקת היסטורית של חותם, של המסדר הטמפלרי או גילדת האופים או המון אפשרויות אחרות, תמורת בין עשרים לארבעים דולר בערך תוכלו להזמינו לסניף הקרוב לביתכם מן האתר ההרבה יותר רציני ובעל ניחוח יוקרתי הזה.
או זו שכותרתה באתר "פרנציסקוס הקדוש עם קוקר ספנייל" (לא נגעתי):
מלבד העיצובים המצערים האלה יש גם את ג'וטו באיכות מעולה. כך או כך, למגינת ליבם של פרנציסקוס השוכן במרום ושוחרי העוני, את הדימוי הנבחר או דימוי שתציעו בעצמכם, אפשר להדפיס, מלבד על פוסטרים בשלל מידות, גם על תחתיות של כוסות, כריות, טי שירט או קופסא יוקרתית. Enjoy!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה